דמנציה נמצאה כקשורה למחסום דם-מוח דליף
נמצא במחקרים כי קרינה בלתי מיננת שוברת מחסום דם-מוח (סלפורד, 2003).
נפגעי הקרינה מכירים את הערפל המוחי, קשיי התמצאות, בעיות זיכרון וריכוז, איבוד מילים, קושי לחשב (אפילו עודף), העדר שיקול דעת ו"טמטום" כללי כשאנחנו נחשפים לקרינה (סמרטפונים, וויפיי, אנטנות..).
פרופ' דומיניק בלפום ציין כי רגישות לקרינה היא "טרום-אלצהיימר", לאחר בדיקת מעל 1,000 רגישים לקרינה (בראיון ברדיו קנדה).
.
הנה הקשר לדמנציה
מחסום דם-מוח דליף נקשר לירידה קוגניטיבית במחקר עדכני (פורסם לפני שבועיים), ללא קשר למשקעי עמילואיד
.
מחקר מאוניברסיטת דרום קליפורניה הראה כי לאלה שסבלו מבעיות זיכרון החמורות ביותר היתה גם דליפה בכלי הדם המוחיים, ללא קשר לנוכחות משקעי עמילואיד וטאו.
ההשערה היא שזה יכול להיות:
- סמן אבחוני לאלצהיימר לפני הופעת משקעי עמילואיד וטאו
- מוקד לפיתוח תרופות
.
מחקר של 5 שנים בקרב 161 מבוגרים הראה דליפה רצינית של כלי דם מוחיים, בקרב אלה עם בעיות קוגניטיביות. החוקרים הופתעו משבירת מחסום דם-מוח שמתרחשת ללא קשר למשקיע עמילואיד וטאו בשלב מוקדם יחסית של ההידרדרות.
.
במוחות בריאים כלי הדם צמודים והדוקים ומונעים מחומרים זרים כניסה לרקמות המוח וזה נקרא מחסום דם-מוח. בחלק מהמוחות המבוגרים התרופפות תאים והיצמדות כלח הדם גורמת לחדירות. מחסום דם-מוח לא פועל כהלכה ועולה הסיכון לנזק. לכלי הדם ולנוירונים לא מגיעים חומרי הזנה מספיקים, בעוד חלבונים רעילים ומתכות עלולים לחדור למוח.
.
נבדקו דליפות וחדירות בכלי הדם המזינים את ההיפוקמפוס ונמצא קשר חזק להידרדרות קוגניטיבית, ללא קשר למשקעי עמילואיד וטאו.
במחקרי עתיד יבדקו כמה מהר מופיעה הידרדרות קוגניטיבית כשמגלים נזקים וחדירות בכלי הדם
לדעת החוקרים, יש לבחון ביומרקרים וסקולריים, בנוסף לעיסוק במשקעי החלבונים המוכרים.
.
קרינה בלתי מיננת (סלולר, וויפיי) וכימיקלים שונים (כמו פלואוריד) שוברים את מחסום דם-מוח.. נמצא במחקרים שונים משך השנים
סלפורד מצא גם משקעי חלבון במוח לאחר חשיפה לקרינה - דומים למשקעי העמילואיד האופייניים לאלצהיימר (עד כה משמשים לאבחון, אם כי מחקר זה ואחרים מערערים על צורת אבחון זו הנסמכת על קונספציה שגויה השלטת במחקר עשרות שנים) - אמנם סלפורד בדק חלבון אחר.. אבל יש סיכוי שההשפעה דומה או שעוד חלבונים מתנהגים דומה
.
קישור למחקר
https://www.nature.com/articles/s41591-018-0297-y
.
.
בחשיפה לקרינה ברמות נמוכות מאד שלא מחממות (ולכן נחשבות "בטוחות" לפי התקן שהוא תרמי בלבד ולא מגן עלינו) נמצאו השפעות ביולוגיות, כולל שבירת מחסום דם- מוח.
.
שבירת מחסום דם מוח ונזק לתאי עצב במוח של חולדות - סלפורד 2003.
במחקר הראו פגיעה במוח חולדות ברקמת המוח ובתאי עצב, לאחר חשיפה לקרינה. פגיעה ברקמות המוח כתוצאה מדליפה דרך דפנות כלי הדם לחלל המוח כיון שחשיפה לקרינה גרמה לשבירת מחסום דם- מוח.
ובנוסף, נזקים לתאי עצב מחשיפה לקרינה ברמות נמוכות (שלא מחממות).
שבירת מחסום דם מוח מקובל כהסבר לכאבי הראש לאחר חשיפה לקרינה. שבירה זו גורמת לחדירת רעלים למוח וכעת נמצא גם קשר להידרדרות קוגניטיבית. .. (תודה לעמיר בורנשטיין מאתר "ללא קרינה בשבילך")( Leif G. Salford 2003 - "Nerve Cell Damage in Mammalian Brain after Exposure to Microwaves from GSM Mobile Phones")
.
בצילום
משמאל מוח חולדה שלא נחשפה לקרינה ומימין מוח חולדה לאחר חשיפה לקרינה. הכתמים המסומנים הם הצטברויות חלבונים בחלל הבין תאי במוח, לאחר שבירת מחסום דם- מוח בגלל חשיפה לקרינה.
מחסום דם- מוח מונע מעבר חומרים מהדם למוח (חלבונים, רעלים, פסולת ועוד).
דליפת חומרים מכלי הדם לחלל הבין תאי במוח עלולה ליצור קרישי דם, לחץ פנים גולגלתי, נזק מוחי, הידרדרות קוגניטיבית עד דמנציה חמורה ועוד
(תודה לעמיר בורנשטיין מאתר "ללא קרינה בשבילך")
.
קישור למחקר של סלפורד:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1241519/pdf/ehp0111-000881.pdf
.
הרצאה של ד"ר סלפורד בנושא קרינת רדיו: http://youtu.be/E_WJ_aJPWIA
.
Daniel A. Nation, Melanie D. Sweeney, Axel Montagne, Abhay P. Sagare, Lina M. D’Orazio, Maricarmen Pachicano, Farshid Sepehrband, Amy R. Nelson, David P. Buennagel, Michael G. Harrington, Tammie L. S. Benzinger, Anne M. Fagan, John M. Ringman, Lon S. Schneider, John C. Morris, Helena C. Chui, Meng Law, Arthur W. Toga, Berislav V. Zlokovic. Blood–brain barrier breakdown is an early biomarker of human cognitive dysfunction. Nature Medicine, 2019; DOI: 10.1038/s41591-018-0297-y
נפגעי הקרינה מכירים את הערפל המוחי, קשיי התמצאות, בעיות זיכרון וריכוז, איבוד מילים, קושי לחשב (אפילו עודף), העדר שיקול דעת ו"טמטום" כללי כשאנחנו נחשפים לקרינה (סמרטפונים, וויפיי, אנטנות..).
פרופ' דומיניק בלפום ציין כי רגישות לקרינה היא "טרום-אלצהיימר", לאחר בדיקת מעל 1,000 רגישים לקרינה (בראיון ברדיו קנדה).
.
הנה הקשר לדמנציה
מחסום דם-מוח דליף נקשר לירידה קוגניטיבית במחקר עדכני (פורסם לפני שבועיים), ללא קשר למשקעי עמילואיד
.
מחקר מאוניברסיטת דרום קליפורניה הראה כי לאלה שסבלו מבעיות זיכרון החמורות ביותר היתה גם דליפה בכלי הדם המוחיים, ללא קשר לנוכחות משקעי עמילואיד וטאו.
ההשערה היא שזה יכול להיות:
- סמן אבחוני לאלצהיימר לפני הופעת משקעי עמילואיד וטאו
- מוקד לפיתוח תרופות
.
מחקר של 5 שנים בקרב 161 מבוגרים הראה דליפה רצינית של כלי דם מוחיים, בקרב אלה עם בעיות קוגניטיביות. החוקרים הופתעו משבירת מחסום דם-מוח שמתרחשת ללא קשר למשקיע עמילואיד וטאו בשלב מוקדם יחסית של ההידרדרות.
.
במוחות בריאים כלי הדם צמודים והדוקים ומונעים מחומרים זרים כניסה לרקמות המוח וזה נקרא מחסום דם-מוח. בחלק מהמוחות המבוגרים התרופפות תאים והיצמדות כלח הדם גורמת לחדירות. מחסום דם-מוח לא פועל כהלכה ועולה הסיכון לנזק. לכלי הדם ולנוירונים לא מגיעים חומרי הזנה מספיקים, בעוד חלבונים רעילים ומתכות עלולים לחדור למוח.
.
נבדקו דליפות וחדירות בכלי הדם המזינים את ההיפוקמפוס ונמצא קשר חזק להידרדרות קוגניטיבית, ללא קשר למשקעי עמילואיד וטאו.
במחקרי עתיד יבדקו כמה מהר מופיעה הידרדרות קוגניטיבית כשמגלים נזקים וחדירות בכלי הדם
לדעת החוקרים, יש לבחון ביומרקרים וסקולריים, בנוסף לעיסוק במשקעי החלבונים המוכרים.
.
קרינה בלתי מיננת (סלולר, וויפיי) וכימיקלים שונים (כמו פלואוריד) שוברים את מחסום דם-מוח.. נמצא במחקרים שונים משך השנים
סלפורד מצא גם משקעי חלבון במוח לאחר חשיפה לקרינה - דומים למשקעי העמילואיד האופייניים לאלצהיימר (עד כה משמשים לאבחון, אם כי מחקר זה ואחרים מערערים על צורת אבחון זו הנסמכת על קונספציה שגויה השלטת במחקר עשרות שנים) - אמנם סלפורד בדק חלבון אחר.. אבל יש סיכוי שההשפעה דומה או שעוד חלבונים מתנהגים דומה
.
קישור למחקר
https://www.nature.com/articles/s41591-018-0297-y
.
.
בחשיפה לקרינה ברמות נמוכות מאד שלא מחממות (ולכן נחשבות "בטוחות" לפי התקן שהוא תרמי בלבד ולא מגן עלינו) נמצאו השפעות ביולוגיות, כולל שבירת מחסום דם- מוח.
.
שבירת מחסום דם מוח ונזק לתאי עצב במוח של חולדות - סלפורד 2003.
במחקר הראו פגיעה במוח חולדות ברקמת המוח ובתאי עצב, לאחר חשיפה לקרינה. פגיעה ברקמות המוח כתוצאה מדליפה דרך דפנות כלי הדם לחלל המוח כיון שחשיפה לקרינה גרמה לשבירת מחסום דם- מוח.
ובנוסף, נזקים לתאי עצב מחשיפה לקרינה ברמות נמוכות (שלא מחממות).
שבירת מחסום דם מוח מקובל כהסבר לכאבי הראש לאחר חשיפה לקרינה. שבירה זו גורמת לחדירת רעלים למוח וכעת נמצא גם קשר להידרדרות קוגניטיבית. .. (תודה לעמיר בורנשטיין מאתר "ללא קרינה בשבילך")( Leif G. Salford 2003 - "Nerve Cell Damage in Mammalian Brain after Exposure to Microwaves from GSM Mobile Phones")
.
בצילום
משמאל מוח חולדה שלא נחשפה לקרינה ומימין מוח חולדה לאחר חשיפה לקרינה. הכתמים המסומנים הם הצטברויות חלבונים בחלל הבין תאי במוח, לאחר שבירת מחסום דם- מוח בגלל חשיפה לקרינה.
מחסום דם- מוח מונע מעבר חומרים מהדם למוח (חלבונים, רעלים, פסולת ועוד).
דליפת חומרים מכלי הדם לחלל הבין תאי במוח עלולה ליצור קרישי דם, לחץ פנים גולגלתי, נזק מוחי, הידרדרות קוגניטיבית עד דמנציה חמורה ועוד
.
קישור למחקר של סלפורד:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1241519/pdf/ehp0111-000881.pdf
.
הרצאה של ד"ר סלפורד בנושא קרינת רדיו: http://youtu.be/E_WJ_aJPWIA
.
Daniel A. Nation, Melanie D. Sweeney, Axel Montagne, Abhay P. Sagare, Lina M. D’Orazio, Maricarmen Pachicano, Farshid Sepehrband, Amy R. Nelson, David P. Buennagel, Michael G. Harrington, Tammie L. S. Benzinger, Anne M. Fagan, John M. Ringman, Lon S. Schneider, John C. Morris, Helena C. Chui, Meng Law, Arthur W. Toga, Berislav V. Zlokovic. Blood–brain barrier breakdown is an early biomarker of human cognitive dysfunction. Nature Medicine, 2019; DOI: 10.1038/s41591-018-0297-y
תגובות
הוסף רשומת תגובה