הספר החשוב שתרגמתי החל להגיע למזמינים.. התרגשות
אמש החלו הצלצולים, ומשך היום התמלאו תיבת המייל והטלפון התרגשויות של תודה על התרגום הנעים לקריאה, על הספר מעורר התקווה והשיא היה הצילום שהעלתה עדנה היקרה מתהדרת בשרוולים ארוכים, הגעתי לחוף מאוחר, פני קרועים בחיוך ללא סוף (למרות שעוד לא ראיתי עותק של הספר) השמש צבעה קרעי שמיים בגווני ורוד כתום עזים, מציצה בין שמנמני כחולים אפרוריים, והאושר גאה צעדתי במרץ, חושבת כמה נכונה היתה ההחלטה לעזוב את תרגום ספרו החשוב של דר' ברדסן, שמחקרו פורץ הדרך היה מורכב וקשה מדי עבור הקהל הרחב, ולעבור לספרם של זוג הנוירולוגים שרזאי, נוירולוגים שנפגשו בבית הספר לרפואה, כששניהם נחושים להתמחות בחקר המוח ולהציל את העולם מהאלצהיימר שחיסל את סביהם הרופאים. זוג נוירולוגים שהתאהבו והתחתנו, והפכו מתוסכלים מהעדר מענה רפואי למחלה המנוונת שכה רצו למגר, זוג נוירולוגים שהבינו כי אין טעם לחכות לממצאי מחקרים (שהם עצמם ערכו באוניברסיטאות מכובדות) ושכדאי להתחיל בהנחיית שינוי אורח חיים, על סמך תצפיותיהם וחקר החיים הבריאים בחמשת האיזורים הכחולים בהם מאריכים ימים על הכדור הזה, זוג נוירולוגים שגישתם החדשה הביאה להצלחות מר