אלצהיימר ודמנציה - דרך חדשה

לפני כעשור, נעצרתי באמצע הליכה נמרצת מול קיוסק בכניסה לגינה ציבורית, מימיני התנוססו שלטים רבים וביניהם שלט של רופא שטיפל בי שנים. משמאלי נמתחו חצרות ירוקות בין בניני רכבת, שבאחד מהם התגורר אחי עם משפחתו. ולא היה לי מושג היכן אני נמצאת. חזרתי לפינת הרחוב וקראתי "אבן גבירול – מאנה". הכרתי את השמות, ידעתי שאני צועדת ברחובות אלה כל חיי, לעתים מספר פעמים ביום. אבל לא הצלחתי לגבש מפה פנימית. הימרתי על פנייה ימינה. לאחר שני בלוקים הצלחתי לזהות את כיכר רבין.
כשזה קרה שוב, ביקשתי מרופאת המשפחה בירור נוירולוגי. "התחלת בבדיקות לפני שנים, בחשד לאלצהיימר, אבל לא סיימת אותן", הממה אותי תשובתה. לאחר שפירטה היכן עברתי CT, התחלתי להיזכר בנוירולוגית שהתקשתה לקבל שתיתכן ירידה קוגניטיבית בגיל ארבעים. כשהבינה שעבודתי נפגעת וכי סבתי חלתה באלצהיימר בגיל צעיר יחסית, שלחה אותי לבדיקות, אך הדגישה כי "אין מה לעשות". 
אותו "אין מה לעשות" ליווה אותי בשנות ה- 40 לחיי, שהתאפיינו בהתפוררות זהותי ויכולותי.
.
בסוף 2017 פניתי להוצאת פוקוס עם ספר על טיפול במחלה שגזלה את הקריירה שלי, שמאיימת להרוס משפחות רבות ולפי מומחים רבים - גם את הכלכלה העולמית. "דמנציה מוגדרת כמגיפה של המאה ה- 21", ציטטתי. בהוצאה הופתעו מהנתונים לגבי הירידה בגיל ההידרדרות הקוגניטיבית. הם הצטרפו ליוזמה לתרגם את הספר, כששמעו איך השתפר תפקוד מוחי, אחרי שכבר התקשיתי לשלוף מילים (השתמשתי במלים פשוטות ופחות מדויקות), טעיתי בחישובים בסיסיים, הידע המקצועי שלי נעלם לחלוטין, כשלתי בניהול כספים, שיקול הדעת נפגע, איבדתי חפצים ושכחתי שמות ואירועים ואפילו את שמה של אחותי.
.
בין אירועים אלה חלפו שנים של מאבק לתפקד. ההידרדרות אינה אחידה ורציפה אלא עולה ויורדת, והסביבה מתקשה לזהות את הפגיעה בשנים הראשונות. הנטייה להכחשה (ולעתים אף לעג ל"היפוכונדריות" ול"הגזמה" כשסיפרתי על התסמינים) מקשה על בקשת עזרה ועל קבלת תמיכה. 
הבדידות בתוך סיוט ההתפוררות גדולה ומכאיבה.
אחרי תקופה של רחמים עצמיים, התמקדתי בעשייה אמנותית ובהנאה מ"מה שנשאר". אולם, בסוף 2013 החל גופי לקרוס כתוצאה מרגישות לכימיקלים סינתטיים (זיהום סביבתי). מומחי הרפואה בארץ לא ידעו לעזור. חיפשתי מידע בעקשנות ומצאתי את טום ווארן, שהיה המקרה המתועד הראשון של ריפוי מוחלט מאלצהיימר, בעקבות הוצאת סתימות אמלגם משיניו וספיחת מתכות כבדות מרקמות גופו. 
סיכמתי כל קטע בספרו עשרות פעמים, עד שהצלחתי לזכור. 
זו היתה נקודת המפנה - הבנתי כי נטיות גנטיות גרמו לטום, לסבתי ולי לפתח דווקא ניוון מוחי, אבל הסיבה לחולי בגיל כה צעיר נבעה מחשיפה למפגעים סביבתיים. 
.
מערכת הרפואה ומכרי התנגדו לתובנות אלו, אבל אני המשכתי לחקור שיטות לניקוי רעלים ונמנעתי מכימיקלים סינתטיים. במקביל, הפסקתי להשתמש בציוד אלחוטי ונמנעתי מקרינה בלתי מיננת (במהלך חיפוש מגורים באיזור נקי התפתחה לי גם רגישות קיצונית לקרינה מסלולר, וויפי ועוד). "עבדתי" בשיקום הגוף, שרוב המערכות בו קרסו. שינוי אורח החיים – תזונה, פעילות גופנית, הירגעות, שהייה בטבע, צ'י קונג, הימנעות מקרינה אלחוטית, ניקוי רעלים – הביא לשיפור ניכר בבריאותי. כשנעלמו התסמינים הפיזיים, הבחנתי כי חל שיפור משמעותי גם ביכולת הריכוז ובשליפת מילים, ה"ערפל המוחי" התבהר ובמידה מסוימת החלו הזיכרון וההתמצאות המרחבית להשתקם.
.
החלטתי ליידע את הסביבה, שהמשיכה לדחות כל אפשרות לשינוי מצב קוגניטיבי. אך רבים דיווחו על שכחנות ובעיות קשב במגוון גילאים, בתחושה ש"כולם ככה", וש"זה מהלחץ" (או "הזדקנות טבעית"). למדתי שמצב זה אינו תקין. בחמשת "האזורים הכחולים" שזוהו בעולם, מאריכים חיים בבריאות טובה ועם תפקוד קוגניטיבי מיטבי. ללחץ יש חלק בהידרדרות הקוגניטיבית, אך הוא רק גורם אחד באורח החיים המודרני הלקוי, הכולל גם חסרים תזונתיים, יושבנות, העדר תרגול קוגניטיבי (כולל הסתמכות על אפליקציות ניווט, ניהול וזיכרון), נסיגה מאינטימיות חברתית ושינה לא איכותית. וכל אלה דורשים שינוי.
.
הסיבות לעלייה בשכיחות הדמנציה והאלצהיימר אינן גנטיות. הגנטיקה לא השתנתה בהשוואה לעבר, בעוד חל שינוי משמעותי בסביבה ובאורח החיים. אפיגנטיקה הוא תחום הבוחן גורמים סביבתיים והתנהגותיים, אשר "מדליקים" או "מכבים" גנים מסוימים. אנחנו מפתחים מחלות שונות, כיוון שלכל אחת ואחד גנטיקה אחרת, אך סביבה ואורח חיים בעייתיים מפעילים את הגנים ה"חולים". בחקירתי, מצאתי דמיון בין אוטיזם לבין ה"אלצהיימר שלי" (שנובע מסיבות סביבתיות, כמו 90% ממקרי הדמנציה כיום). למדתי מהורים לאוטיסטים, שהינם רגישים למתכות, לכימיקלים ולקרינה, אוטיסטים שסובלים מתופעות גופניות דומות לשלי ושל רבים שחווים ירידה קוגניטיבית בעקבות חשיפה לרעלים, למתכות ולקרינה אלקטרומגנטית. גם העלייה בשיעורי האוטיזם, הפרקינסון והאלצהיימר דומה ותואמת את גלי העלייה בכמות הזיהום התעשייתי והקרינה האלקטרומגנטית בסביבת המגורים והעבודה.
.
כשהתאוששתי, גיליתי כי במקביל למסע שלי, חוו שיפור משמעותי עוד עשרות, שסבלו מהידרדרות קוגניטיבית בשנים האחרונות. שיפור שהושג בעזרת תפיסה הוליסטית, הרואה באורח החיים המערבי סיכון לבריאות. "איך להעניק לעצמך אלצהיימר?" נקרא פרק 4 בספרו של דר' דייל ברדסן, שפורסם בשנת 2017, (מחקרו פורסם ב-2014  בכתב העת Aging). הפרוטוקול שלו הביא להיפוך תסמינים בקרב חולי אלצהיימר. זוג הנוירולוגים דין ועאיישה שרזאי הניעו הבראה דרמתית בשלבים שונים של הידרדרות קוגניטיבית, בקליניקה שלהם, כמו גם בקרב קהילות מעוטות יכולת (בפעילות משותפת עם ראשי הקהילה). מטפלים נוספים דיווחו על הצלחות ועדויות אישיות החלו להופיע בערוצי תקשורת שונים.
.
ספריהם של ברדסן ושל הזוג שרזאי הפכו לרבי מכר, המציעים תקווה למניעת המחלה, לעצירתה ואף להיפוך תסמיניה. הצלחות השיקום בעזרת שינוי אורח חיים והימנעות ממפגעים סביבתיים, לצד תגליות מחקריות, החלו לאתגר את הדוֹגמָה השולטת בחקר מחלת האלצהיימר. הבנת המחלה לא התקדמה משך עשורים, בגלל התמקדות בתיאוריה אחת, למרות הכישלונות הרבים. מדענים שהעלו השערות אחרות, התקשו לפרסם מחקרים שלא תאמו את הכיוון השולט. המחקר כולו התמקד בהסרת משקעים של שני חלבונים - עמילואיד בטא וטאו - ההורסים את תפקוד תאי העצב במוח ואת התקשורת ביניהם. כיום, נראה כי המחלה נובעת מתהליך מוחי תקין שהשתבש. כלומר, המוח סובל מפציעה, מזיהום, או מפגיעה אחרת. ההשערה החדשה היא כי חלבון העמילואיד, שמשך עשרות שנים ראו בו את הגורם לאלצהיימר, הוא חלק מתגובת ההגנה של המוח.
.
.
אציג בקצרה מספר כיוונים עכשוויים המערערים על התפיסה השלטת בחקר אלצהיימר:

1- דר' ברדסן מציין כי תגובת ההגנה (משקעי עמילואיד) מתרחשת במוח בשלושה תהליכים שונים:
-          דלקתיות.
-          רמה נמוכה של חומרי הזנה חיוניים (חומצות שומן, ויטמינים ומינרלים) ומולקולות התומכים בתפקוד עצבי.
-          חשיפה לרעלים – ממקור טבעי, מהמזון וממקור מלאכותי (כימיקלים מתועשים וזיהום סביבתי, כולל תרופות שעלולות להזיק וחומרים יומיומיים בסביבת הבית).
לטענתו, מחלת אלצהיימר מתקיימת בשלושה תת סוגים שונים (ובשילובים ביניהם). יש לכך השלכות לגבי הערכה, מניעה וטיפול, כולל במצבי אובדן קוגניטיבי "סמוי", בשלבים המקדימים, לפני שהתפתחה מחלת אלצהיימר.
משקעי עמילואיד וסבכי טאו משמשים כסמנים לאבחון המחלה, אך מחקרים הראו כי אלצהיימר היא מחלה מרובת גורמים, שאינה נובעת מסיבה יחידה. לטענת ברדסן, טיפול המתמקד בגורם אחד לאלצהיימר ייכשל, בדומה לניסיון לתקן גג דולף מ- 36 חורים בעזרת סתימת חור אחד. 36 מנגנונים זוהו במחקרים כקשורים לפגיעה במבנים קוגניטיביים במוח, בנוסף לחלבוני העמילואיד בטא והטאו. מנגנונים הכוללים מתווכי דלקת, מתווכים הורמונליים, גורמי חילוף חומרים של שומנים, אפוליפופרוטאינים (חלבונים קושרי ליפידים), גורמי ויסות סידן, מתווכים עצביים, קולטנים של המתווכים השונים ועוד. כל אלה עלולים להיפגע מחסרים תזונתיים, מחשיפה לרעלים, ממצבי דלקת, מבעיות בבריאות המעי, מסטרס מתמשך, מחוסר שינה, מתרופות שונות ועוד.
על 36 הגורמים שמנה ברדסן, אני מוסיפה גורם 37 - קרינה אלקטרומגנטית (מלאכותית), כפי שעולה ממחקרים של פרופ' דומיניק בלפום ואחרים, שמצאו קשר בין בעיות זיכרון וריכוז, דמנציה ואלצהיימר לבין חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית. מניסיוני האישי, ומדיווחים של נפגעי קרינה מרחבי העולם, אין ספק כי תפקודנו הקוגניטיבי נפגע מאד בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מיננת. פרופ' בלפום, לאחר בדיקה של למעלה מ- 1,000 רגישים לקרינה כינה רגישות לקרינה מצב "טרום-אלצהיימר" (הרחבה בהמשך).
דר' ברדסן ממליץ לערוך, בדומה לקולונוסקופיה, קוגנוסקופיה בגיל 45. תשאול ובדיקות מעבדה יתמקדו בהערכת מצב הדלקת, רמות הורמונים, ויטמינים ומינרלים, רמות סוכר, ליקויים וחסרים אישיים, כמו גם רמות רעלים בעלי השפעה נוירוטוקסית, כולל מתכות (כגון עופרת, כספית, אלומיניום, ארסן וקדמיום), חומרי הדברה ורמת חשיפה לעובש ולפטריות (שנמצאו במוחות של 70% מחולי אלצהיימר, לפי ברדסן). בנוסף, מומלצת בדיקה של רגישויות למזון, ושל תרופות העלולות לתרום לפגיעה קוגניטיבית, כמו סטטינים, מעכבי הפרשת חומצה, תרופות להורדת לחץ דם, נוגדי דיכאון וחרדה ועוד. ההערכה כוללת גם התיחסות לבעיות שינה כרוניות, אשר תורמות להתפתחות אלצהיימר. זאת, כיוון שבזמן השינה מסולקים משקעי העמילואיד בטא מרקמת המוח. בעיות שינה תורמות להצטברות המשקעים במוח. בעקבות האבחון, נבנה פרופיל סיכון אישי, הכולל גורמים רבים שהתמודדות עימם תמקסם את השיפור. תכנית טיפול אישית מגובשת כדי לתת מענה לליקויים ולחסרים ספציפיים, בעזרת תזונה, העשרה תזונתית, תנועה, שינה, ניהול לחצים, תרגול מוחי ויצירת רשת חברתית. למעשה, בתהליך ניסוי וטעייה, בניתי לי טיפול דומה כדי לשקם את גופי שקרס כתוצאה ממפגעים סביבתיים. בעקבות השינוי השתפר גם תפקוד מוחי והגעתי לתובנות דומות. חשוב להדגיש כי אין תרופת קסם וכי השיפור מושג בהדרגה במשך חודשים.
(הרחבה בסוף)
.
2- פרופ' אינה סלוצקי הופתעה לגלות כי בחקר אלצהיימר לא התייחסו למוח, אשר פועל באותות חשמליים, בגישות המקובלות לגבי רשתות עצביות בחקר הזיכרון, אלא כגוש חומר (כמו בחקר איברים אחרים). משך עשורים התמקדו בביוכימיה הפתולוגית והתייחסו אל העמילואיד כאילו תפקידו היחיד הוא לגרום לאלצהיימר, בעוד הוא הכרחי להעברת אותות חשמליים בהיפוקמפוס, לשמירה על גמישות תאי העצב וליצירת זיכרון. סלוצקי מצאה כי לא רק רמה גבוהה של עמילואיד (כמו באלצהיימר) בעייתית, אלא גם רמה נמוכה מדי משבשת תקשורת עצבית. פעילות חשמלית במוח משפיעה על יצירת עמילואיד, אשר נוצר בשני "אורכים" - העמילואיד הארוך "רע" ומצטבר כמשקעים, בעוד העמילואיד הקצר "טוב" ומועיל. האיזון ביניהם הכרחי - ממצא התואם דיווחים על הצלחות בטיפול בפתולוגיה חשמלית בקרב מטופלים, בשלבי ההידרדרות הקוגניטיבית הקודמים לאבחון אלצהיימר. ההשערה של סלוצקי היא כי באלצהיימר משתבשת הבקרה במעגלים עצביים שקשורים לזיכרון וללמידה. בעקבותיה נפגעת גמישות התפקוד המוחי. במחקרה מחפשת סלוצקי דרך להחזיר את המערכת לאיזון (הומיאוסטזיס).
חקר פעילות חשמלית במוח של עשרות חולי אלצהיימר (אלצהיימר "אקראי" כמו 90% מהמקרים, שאינם תורשתיים) גילה כי 40% מהם חווים התקפים דמויי אפילפסיה בשנתם. ההידרדרות הקוגניטיבית של חולים שחוו התקפים היתה מהירה יותר, בהשוואה לאלה שלא חוו אותם. קשר בין פתולוגיה חשמלית להידרדרות הזיכרון נמצא גם במוחות של נבדקים, שרק החלו להתגלות אצלם סימני דמנציה, שמאוחר יותר התבררה כאלצהיימר (Duffy, 1984). ממצאים אלה מעלים אפשרות לזיהוי מוקדם של המחלה, לפני הופעת תסמינים קשים ואולי גם לפני היווצרות משקעי העמילואיד.
כיוון שהגורם לליקוי הוא כשל בבקרה ההומיאוסטטית של המוח, משערת סלוצקי כי טלטלה חשמלית יזומה במוח תאפשר למדוד את המהירות בה חוזרת המערכת המוחית לשיווי המשקל ולפתח מדד לבריאות המוח, שישמש לאבחון מוקדם של אלצהיימר.
.
3- עשרות מדענים ורופאים פרסמו, לפני כשנתיים, קריאה להפסיק להתעלם ממאות ממצאים, שהצביעו על קשר בין חיידקים ונגיפים מסוימים לאלצהיימר. לדוגמא, בורלייה (מחלת ליים), אפשטיין-בר (הנקשר למחלת הנשיקה) ועוד. גם לסובלים מהתקפי נגיף ההרפס (פצעי חום על השפתיים, לדוגמא) סיכון גבוה יותר לחלות באלצהיימר. בחלק מהמקרים נמצא קשר סיבתי - טפילים גרמו להתפתחות אלצהיימר. כאשר הדביקו תאים בהרפס, או זיהמו מוחות של עכברים צעירים עם סלמונלה, נוצרו בהם משקעי עמילואיד. במוחות של נפטרים מאלצהיימר נמצא דנ"א של הרפס ליד משקעי עמילואיד. כמו כן, דיווח ברדסן כי ב- 70% ממוחות חולי אלצהיימר נמצאו פטריות ועובשים. גילויים כאלה הובילו להשערה שתפקיד העמילואיד הוא הגנה על תאי המוח מפולשים מזהמים. הבעיה נוצרת כשהחלבון נכשל (ולא עצם היווצרותו). בהתאמה, קיימות עדויות כי מטופלים בתרופות אנטי ויראליות נמצאים בסיכון נמוך פי 10 ללקות באלצהיימר.
.
4- פרופ' מיכל שוורץ רואה באלצהיימר ביטוי לירידה בתפקוד מערכת החיסון. ללא קשר לגורמי המחלה - על הריפוי לחזק את מערכת החיסון, אשר נלחמת בחיידקים, בנגיפים ובטפילים, מנטרת את הגוף ומחסלת תאים פגומים וטרום־סרטניים, ומתמידה בניקוי פסולת ובריפוי חבלות. "דלקת" היא תגובה בריאה של מערכת החיסון, בעקבות פלישת חיידקים או נזקים לרקמות. הבעיה היא כאשר הדלקת הופכת כרונית. בעבר ניסו לתת לחולי אלצהיימר תרופות נוגדות דלקת, כדי להיפטר מתאי חיסון שפלשו למוח ונחשדו כיוצרים את הבעיה. טיפול זה החמיר את מצבם. תאי חיסון במוח אינם הגורם לאלצהיימר, לטענת שוורץ, אלא חלק מתהליכי ריפוי פנימי. במוח קיימים תאי חיסון מיוחדים בשם מיקרוגליה. כאשר פעולתם לא מספיקה, מגויסים תאים ממערכת החיסון הכללית, שמנטרים את המוח, מזהים חריגות — פסולת, רעלנים, חבלות, נגיפים וכו' — ופועלים לשיקום נזקים. תאים אלה חודרים את מחסום דם-מוח (BBB) כי באזור שבין נוזל המוח לכלי הדם מווסת מעבר של תאי חיסון למוח, לפי הצורך. פרופ' שוורץ טוענת כי אלצהיימר מתפתח כשתאי החיסון לא מצליחים להיכנס למוח, למרות שהם נדרשים. במצב זה לא מתרחש פינוי חומרי פסולת, כולל משקעי עמילואיד ותאי מוח מתים. העמילואיד מצטבר ונוצרים נזקים. במקום להיפטר מתאי החיסון במוח, יש לגייס עוד מהם ולבקר את כניסתם למוח. מערכת החיסון היא המפתח לריפוי האלצהיימר, אשר 'יצעיר' את המוח ויאט הידרדרות מוחית. המטרה היא עידוד מערכת החיסון לתפקד כיאות ולהחזיר את המוח לאיזון.
.
עשרות, ואולי מאות, מיליונים מתמודדים כיום עם אלצהיימר ברחבי העולם. רבים נוספים קשה לאבחן, כשהם נאבקים לתפקד בשלבים המקדימים (כמוני מזה 15 שנים). שכלם מידלדל, זיכרונם נמחק וזהותם מתפרקת. מעריכים שבשנת 2050 כל בוגר/ת שני/ה יהיו חולים. וכמו המקרה שלי, כל יום מתגלים עוד מקרים של דמנציה מסיבות סביבתיות - כתוצאה מהזיהום הסביבתי ומחשיפה לכימיקלים סינתטיים מרעילים ולקרינה בלתי מיננת.
ההידרדרות הקוגניטיבית באלצהיימר הדרגתית. בעבר היה מקובל לחשוב כי ההתחלה היא פגיעה בזיכרון לטווח קצר, אחר כך משתבש הזיכרון ארוך הטווח ועם הזמן תפקודים קוגניטיביים אחרים כמו התמצאות בזמן ובמרחב, יכולת לתכנן ועוד. בשלבים הבאים נפגעת הפעילות המוטורית. ליקויים תפקודיים משקפים שינויים פיזיים שחלים במוח. ההיפוקמפוס אחראי על יצירת זיכרונות חדשים ולרוב, הוא נפגע ראשון. בהדרגה אזורים ותאי עצב רבים נפגעים ומתנוונים, עם הזמן, המוח מתכווץ. אולם, רבים כמוני מראים גם מסלולים אחרים של פגיעה קוגניטיבית. לא תמיד ההתחלה היא דווקא בזיכרון קצר טווח והתקדמות הפגיעה יכולה להיות שונה (ולהשתנות בתקופות ובמצבים שונים). במקרים רבים דמנציה זו הפיכה כשנמנעים מחשיפה למפגעים הסביבתיים וחוזרים לאורח חיים בריא.
.
.
.
.
הרחבה – המהפכה של ברדסן בהבנת מחלת האלצהיימר:
אלצהיימר אינה מחלה אחת אלא 3 תסמונות שונות. אבחנה מדויקת חיונית לטיפול, לפי ברדסן.
סיבות רבות תורמות להידרדרות קוגניטיבית. העמילואיד הוא כמנגנון הגנה, שהגוף נוקט ב- 3 מצבים כדי להגן על המוח. במקום אבחון מחלה, עורך ברדסן מיפוי סיבות לזיהוי אחד משלושת סוג האלצהיימר:
1- דלקת כרונית - כתוצאה מ:
- אורח חיים קלוקל (עישון, יושבנות, חוסר תרגול מוחי, לחץ..)
- תזונה גרועה (סוכר, מזון מעובד, מהונדס, העדר סיבים..)
- חיידקים וזיהומים כרוניים - מיקרואורגניזמים (עובש, פטריות, דלקות וחיידקים מהשיניים, נגיפים כמו הרפס, מחלת ליים / בורלייה, EBV ועוד)
זה אלצהיימר סוג 1 בסיווג של ברדסן
.
2- חסרים של חומרי הזנה למוח - ויטמין D, B12, , גורם הגדילה במוח – BDNF (המושפע מפעילו פיזית), הורמונים כמו אסטרוגן, טסטוסטרון, פרגננולון
מחסור בחומרים חיוניים גורם למוח לצמצם את התפקוד להכרחי. כך, לא נוספים זיכרונות חדשים - סימן לכך שיש להחזיר לאיזון את המצב הפנימי (רמות ה"נורמה" במדדי קופ"ח אינן מזינות את המוח אלא רק מונעות קטסטרופה. נדרשות רמות גבוהות בהרבה).
.
סוג 1.5 - אלצהיימר משולב (סוג 1 + סוג 2) - גם דלקת וגם הזנה גרועה, למשל, חוסר איזון סוכר, שכולל גם סוכר וגם דלקת.
.
3- אלצהיימר טוקסי (רעלים) - המוח מייצר עמילואיד כדי להגן על עצמו מ:
- כימיקלים חיצוניים מזיקים, כמו כספית, עופרת, נחושת ואבץ בכמויות גדולות, אלומיניום ועוד
- מיקו-טוקסינים (עובש וסוגי פטריות), ביו-טוקסינים (רעילות פנימית ביולוגית), רעלים עצביים (נוירו-טוקסינים) שנוצרים ע"י מיקרואורגניזמים (חיידקים, פטריות, וירוסים).
היום ניתן לבדוק פרמטרים שונים ולתת מענה לבעיות.
.
אלצהיימר מסוג 1 ומסוג 2 מתחילים בבעיות זיכרון וקושי למידה -  סוג 1 סביב גילאי 60, סוג 2 בגילאי 70. אלצהיימר סוג 3 מתחיל בבעיות קורטיקליות (תכנון וניהול, מציאת מילים, קושי בחישוב ושיקול דעת) בגילאי 50 ולאו דווקא בבעיות זיכרון. זו תופעה חדשה שמתגברת במהירות והופכת שכיחה. אצל רבים יש קומבינציות - שילוב גורמים מכמה סוגי אלצהיימר ויש לזהות ולטפל בכל הגורמים.
.
לדברי ברדסן, כיום לכולם יש עמילואיד במוח אחרי גיל 40, בגלל ניסיון הגוף להתגונן ממפגעים סביבתיים (ותוצרי אורח חיים קלוקל), השאלה היא מה כמות משקעי החלבון ואם הדלקתיות מתגברת או נשמרת ברמה נמוכה. המוח מתאמץ להמשיך לתפקד ולוקח זמן עד שמתחילים תסמינים (לעתים עשרות שנים). לכן, סימפטומים יתחילו סביב גיל 60 - "רגעי זקנה" וזיכרון בעייתי, בעיקר לטווח קצר, קושי ללמוד, שכחה, ועם הזמן גם בלבול, האטה בתגובות.
אלצהיימר סוג 1 נובע מדלקתיות - העמילואיד מנסה ליצור "קירור" למוח ה"בוער" מדלקת, זה חלק ממערכת החיסון. יש לזהות גורמים לדלקתיות הכרונית ולטפל בבעיות הספציפיות של כל חולה. "תזונה מערבית היא הדרך לאלצהיימר" אומר ברדסן. לרוב, שינוי תזונתי ופעילות גופנית מספיקים. זו לא תרופת פלא אלא התערבות כוללת. תוך  3-6 חודשים המצב חוזר לתקינות, אם מיישמים מיד בתחילת הסימפטומים.
אלצהיימר סוג 2 נובע מחסרים תזונתיים (ויטמין B12, D וכו'), הורמונליים וכו' אשר עלולים להפריע לתחזוקת הקשרים ולתפקוד תאי המוח. הדברים הראשונים שיאבדו הם זיכרונות חדשים. כשנפגע זיכרון קצר טווח לא נוצרים זיכרונות חדשים, כי המוח מתחזק רק את ההכרחי והבסיסי שנרכש בעבר. עם הזמן - אט אט (שנים ולעתים עשרות שנים) - הכל נפגע. הרוב מגיעים עם תלונות בתחילת גילאי 70 אבל סובלים מבעיות זיכרון וקושי ללמוד כבר קודם (וחושבים שזה "נורמלי" ו"כולם ככה") - הם יכולים לחשב, לתכנן, לחשוב ולנהוג. לכאורה הכל תקין, אך יש בעיות בזיכרון. עם הזמן, זה יידרדר לאלצהיימר.
אלצהיימר סוג 3 דומה לדמנציה עם גופיפי לואי, שמתחילה בגילאי 40-50, ואין בה בעיות זיכרון אלא קושי להתנהל ולהתארגן, הכל איטי, לעתים מתגלה קושי להתמצא והתפקוד נפגע (באלצהיימר סוג 1 ובסוג 2 הזיכרון בעייתי אך התפקוד טוב). והסיבה היא הצטברות טוקסינים / רעלנים:
   - כימיים (סביבתיים) - כספית, עופרת, אבץ, נחושת, אלומיניום ועוד (רעלים ממסים אורגניים כמו DDE, DDT, כימיקלים מחומרי בנייה ושיפוץ, מפלסטיק, מכל דבר חדש, דלק/ נפט, פליטות תעשייה, חומרי הדברה בחקלאות, מעכבי בעירה, מוצרים סינתטיים, חומרי ניקוי ותמרוקים - זה הולך ומצטבר והנזק גדל. כיום מנסים ללמוד מהם הטוקסינים שפוגעים בקוגניציה ויש הרבה. בסריקות מוח רואים אזורים שנפגעים יותר, יש ניוון בכל המוח אך יותר באזורים מסוימים).
   - ביולוגיים פנימיים וחיצוניים (נגיפים, חיידקים, תוצרים בגוף כתוצאה מתהליכים טבעיים)
   - מיקו-טוקסינים (פטריות, עובש)
זה יכול להתבטא בבעיות ראייה, פרוקסיס, בעיות חישוב, איבוד מילים, קושי לחשב (אפילו עודף), קשיי ריכוז ולמידה, קושי לקרוא, בעיות קורטיקליות, עצבנות, תוקפנות, וגם דיכאון יכול ללוות, הרופאים מבטלים אפשרות שזה אלצהיימר כי הם צעירים ונותנים להם בטעות נוגדי דיכאון וככה הם לא מאובחנים ולא מטופלים בזמן !! וזה רע כי הנזק מתגבר
באלצהיימר סוג 3 העמילואיד מתמודד ומגן על המוח מהמתכות והרעלים האחרים מעובש ומקורות אחרים.
.
.
.

מקורות:
1-     ספרו ומחקריו של דר' דייל ברדסן
The End Of Alzheimer's (2017)   - Taking insights gleaned from over 40 years in medicine, Dr. Bredesen has authored a groundbreaking guide to prevent and reverse Alzheimer’s Disease that fundamentally changes how we understand cognitive decline.
Reversal of Cognitive Decline:   (2014)100 Patients Report of 100 patients, treated by several different physicians, with documented improvement in cognition, in some cases with documentation of improvement in electrophysiology or imaging, as well. This additional report provides further support for a randomized, controlled clinical trial of the protocol and the overall approach.
Reversal of cognitive decline in Alzheimer's disease. - The first description of the reversal of cognitive decline in patients with early Alzheimer's disease or its precursors, MCI (mild cognitive impairment) and SCI (subjective cognitive impairment).
Transcriptional Effects of ApoE4: Relevance to Alzheimer's Disease. - We showed that ApoE4 acts as a transcription factor and binds to the promoters of genes involved in a range of processes linked to aging and AD disease pathogenesis. These findings point to novel therapeutic strategies for AD and aging, resulting in an extension of human healthspan, the disease-free and functional period of life.
מחקרים נוספים:
https://www.researchgate.net/scientific-contributions/38947934_Dale_E_Bredesen

2-     ספרם של זוג הנוירולוגים שרזאי שתרגמתי לעברית – "אלצהיימר ובעיות זיכרון: מניעה, טיפול ותקווה", 2018, הוצאת פוקוס


3-     כתבות בהארץ (למשל, סמדר רייספלד)


4-     . Duffy FH, Albert MS, McAnulty G: Brain electrical activity in patients with presenile and senile dementia of the Alzheimer type. Ann Neurol 16:439-448. 1984


5-     תקציר ראיון ברדיוס קנדה עם פרופ' בלפום


6-     מחקרים של דר' בלפום


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קרינה אלקטרומגנטית (מעשה ידי האדם) ודמנציה

(גם) חשיפה לעובש גורמת לאלצהיימר

דמנציה נמצאה כקשורה למחסום דם-מוח דליף